<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין רצ"ב</h1>
<h2>דף עג.</h2>
והמצוה הרצ"ב היא שהזהירנו מהרוג החוטא כשנראה כבר עשה חטא שנתחייב עליו הריגה קודם הגיעו לבית דין אבל נביאהו לבית דין בהכרח ונעיד עליו העדות לפניהם ונהיה אנחנו עדים לבית דין והם ישפטו עליו במה שיהיה חייב. והאזהרה שבאה בזה הענין הוא אמרו יתעלה (מסעי ל"ה) ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט. ולשון מכילתא (ילקוט מספ"ז) יכול יהרגו אותו משהרג או משנאף תלמוד לומר עד עמדו לפני העדה למשפט. ואפילו היה בית דין הגדול הם שראוהו הורג יהיו כלם עדים ותבא העדות אצל בית דין אחר והבית דין אחר יהרגוהו. ובמכלתא (שם) הרי עדה שראו אחד שהרג את הנפש יכול יהרגו אותו עד שלא יעמוד אצל בית דין תלמוד לומר עד עמדו לפני העדה למשפט.
